|
|
|
|
עופות
|
|
ציפורי שיר
|
|
דוחל מזרחי
|
|
 דוחל מזרחי / Eastern Stonechat / Saxicola (torquata) maura |
|
|
 |
|
|
מאמר זה נכתב ע"י יואב פרלמן ופורסם בעיתון העזניה בעבר.
יואב פרלמן הוא עובד מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע ומאמר זה העוזר בזיהוי והפרדת מיני הדוחלים מובא פה באישורו.
הדוחל המזרחי Saxicola (torquata) mauraבישראל – תפוצה וזיהוי
יואב פרלמן
הסוג דוחל Saxicola משתייך למשפחת הקכליים Turdidae. אחד המינים הבולטים בסוג זה הוא הדוחל שחור-הגרון Saxicola torquata, והוא בעל תפוצה נרחבת ביותר בעולם הישן, וניתן לחלקו לתת-אוכלוסיות שונות. עד לאחרונה, כל תתי האוכלוסיות הללו נכללו תחת המין דוחל שחור-גרון. בשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית בשיטות מחקר לניתוח רצפי מולקולות DNA, המאפשרות למדוד בצורה מדויקת קשרים אבולוציוניים בין קבוצות טקסונומיות שונות ע"י השוואת רצפים אלה. לפי מחקרים המתבססים על מידע זה, הומלץ להתייחס אל תתי-האוכלוסיות של הדוחל שחור הגרון כאל ארבעה מינים נפרדים, שלכל אחד מהם זהות אבולוציונית וגנטית מובהקת: הדוחל שחור הגרון Saxicola torquata, הדוחל המזרחי Saxicola maura, הדוחל האפריקאי Saxicola axillaris, ודוחל ראוניון Saxicola tectes (Wink et.al., 2002).
שני ה‘מינים‘ הראשונים, הדוחל שחור-הגרון והדוחל המזרחי, נצפים בישראל. למרות שהמעמד הטקסונומי שלהם עוד לא ברור דיו, שניהם נבדלים ביניהם בלבוש, בתפוצה גיאוגרפית, בקולות ובהיבטים פיזיולוגיים שונים. במאמר זה יובאו עיקרי הזיהוי של שני ‘מינים‘ אלה. למען הנוחות, ההתייחסות לשניהם תהיה כאל מינים נפרדים.
תפוצה עולמית ותפוצה בישראל
הדוחל המזרחי Saxicola maura דוגר ברחבי אסיה, מהים הכספי ומזרחה עד לחופי האוקיינוס השקט. רוב האוכלוסייה העולמית חורפת בתת יבשת ההודית ובדרום-מזרח אסיה, בעוד מספרים קטנים יותר חורפים במזרח התיכון ובמזרח אפריקה (Shirihai, 1996). בישראל, הדוחל המזרחי הוא חולף וחורף נדיר למדי, אך במקומות מסויימים עשוי להיות מצוי למדי. הוא מופיע בארץ בין אוקטובר לאפריל, אך במיוחד בסוף אוקטובר עד סוף נובמבר. תחום תפוצתו העיקרי בישראל הוא לאורך בקע הירדן, אך מופיע במספרים קטנים יותר גם בשאר חלקי הארץ (Shirihai, 1996). בית הגידול המועדף עליו הוא אזורי קנה – בשולי שטחים חקלאיים, לאורך תעלות לחות, ובשולי ביצות. האזורים הטובים ביותר לצפות בו הם בעמק החולה, בעמק בית-שאן, ובדרום הערבה ואילת. בשיא תקופת המעבר שלו, ניתן לצפות לעתים במספרים נאים – ראויה לציון תצפית ב-40 פרטים בעמק החולה, 28-29 לאוקטובר 2002 (ברק גרניט, בעל-פה). גם בעמק בית שאן ניתן לצפות במספרים נאים, למשל 17 באזור כפר רופין וטירת צבי ב-4 בנובמבר 2001 (תצפית אישית).
ניתן להבחין בשתי קבוצות טקסונומיות מובהקות בתוך ה‘מין‘ דוחל מזרחי. הקבוצה הראשונה, אליה משתייכות תת-הקבוצות variegata ו-armenica, בעלת תפוצה מערבית יותר, ודוגרת ממזרח טורקיה עד לאזור הים הכספי והקווקז. הקבוצה השנייה, אליה משתייכת בעיקר תת-הקבוצה maura, דוגרת מצפון מערב רוסיה ומזרחה באסיה. לקבוצה זו משתייך גם stejnegeri, הדוגר במזרח אסיה וביפן, אך לא מגיע לאזורנו (Wink et.al., 2002; Shirihai, 1996). בישראל נצפים פרטים משתי הקבוצות. כפי שיוסבר למטה, קל יותר להבחין בין הזכרים מקבוצות אלה, ורוב הזכרים הנצפים בארץ משתייכים לקבוצה variegata או armenica.
הדוחל שחור הגרון Saxicola torquata דוגר ברוב חלקי אירופה ובצפון מערב אפריקה, וחורף במזרח התיכון וברחבי אפריקה, מדרום לסהרה. בישראל, הוא חולף וחורף נפוץ, כמעט בכל חלקי הארץ, וכמעט בכל בתי הגידול, מחורש ים-תיכוני ועד לשטחים מדבריים למדי.
זיהוי
כאמור, בכל הלבושים ניתן להבדיל בין הדוחל המזרחי לבין הדוחל שחור-הגרון. ככלל, ניתן לומר שהדוחל המזרחי בהיר יותר, הן בחלקים העליונים והן בחלקים התחתונים, ובעל על-שת בהיר (לבן או בגוון בז‘) נרחב ובולט. סימני הזיהוי הספציפיים לכל לבוש מובאים להלן. כמו כן, הדוחל המזרחי גדול מעט בממוצע מהדוחל שחור-הגרון, כנפיו וזנבו ארוכים יותר, אך בשדה קשה להבחין בהבדלים אלה. ניתן להיעזר בזיהוי בין שני המינים גם בקולות. הקריאות של הדוחל המזרחי נוטות להיות גסות ונמוכות יותר משל דוחל שחור-גרון (Harris et.al., 1989).
הסימן החשוב ביותר להבחנה בין שתי הקבוצות של הדוחל המזרחי הוא דגם הזנב. לקבוצה maura הזנב לרוב כהה לגמרי, לעתים נדירות עם מעט גוון חולי או לבנבן בבסיסי נוצות הזנב. לקבוצות variegata ו-armenica בסיסם לבנים לנוצות הזנב. סימן זה בולט במיוחד בתעופה, אז נוצר דגם זנב הדומה לזה של סלעיות, מעין T שחור, אך ניכר גם בעמידה, במיוחד כאשר הציפור פורשת את זנבה. לתת-הקבוצה variegata בממוצע לבן נרחב יותר בבסיסי הנוצות, עד למחצית מאורך אברות הזנב לערך, בעוד לתת-הקבוצה armenica מעט לבן בבסיס נוצות הזנב, עד לרבע מאורך אברות הזנב לערך. ההבחנה בין armenica לבין variegata קשה מאד בשדה, וזיהוי ביניהם יתאפשר בביטחון רק ביד, במדידה מדויקת של כמות הלבן על אברות הזנב (Shirihai, 1996).
זכר בסתיו ובחורף
בהשוואה לדוחל שחור-הגרון, צבעו הכללי בהיר יותר. צבע הגב חום או חום-אפור, ולעתים עשוי להיות בגוון חום-חולי בהיר למדי. מרכזי נוצות הגב כהים יותר, ויוצרים פסים כהים לאורך הגב. לרוב, פרטים בוגרים כהים יותר מפרטים בשנתם הראשונה (Svensson, 1992), ולרוב ל- variegata ול-armenica הגב מעט כהה יותר מל-maura. לדוחל שחור-גרון הגב תמיד בגוון חום-כהה. לדוחל המזרחי בולט צווארון בהיר נרחב, שלעתים אף מקיף את כל הצוואר. במבט מהצד, הוא יוצר שני כתמים בהירים גדולים בצדי הצוואר. על-השת וסוככות על-הזנב בגוון חולי, בז‘ או לבנבן, נרחב מאד, ללא פספוס כהה, בולט בעמידה, ובעיקר בתעופה. לרוב, ל-maura על-שת וסוככות על-זנב בגוון חולי יותר מל- variegata ול-armenica, להם על-השת לבן או לבנבן בעיקר. לדוחל שחור-גרון על-השת וסוככות על-הזנב בגוון חום-כהה, או מעט חולי בהיר עם פספוסים כהים בולטים, ולעולם ללא על-שת בהיר נרחב כמו בדוחל המזרחי (Harris et.al., ;1989 מולארני ואחרים, 2003). הכתם הלבן המורכב מסוככות הכנף הפנימיות ומסוככות השכמה, לרוב נרחב יותר מאשר בדוחל שחור-גרון. הגרון, הלחי והכיפה שחורים, אך בלבוש טרי מאד, או בשנה הראשונה, שולי הנוצות בהירים, והראש אינו נראה כהה מאד, ולעתים אף ניתן להבחין בפס גבה בהיר. לקראת החורף, כאשר שולי הנוצות הבהירים מתבלים, הגרון והראש הופכים שחורים יותר. החלקים התחתונים בהירים יותר, כתם החזה הערמוני מצומצם, ולא גולש לתחתית החזה ולצדי הבטן. סוככות תת-הכנף כהות מאד (Svensson, 1992). לרוב, לתתי-הקבוצות variegata ו-armenica כתם חזה בגוון ערמוני עמוק יותר, ובטן לבנה מאד, בעוד לתת-הקבוצה maura כתם החזה הערמוני בהיר יותר ומצומם מאד, ולעתים אף לא קיים, במיוחד בפרטים בחורף הראשון.
נקבה בסתיו ובחורף
הגוון הכללי חום-חולי בהיר מאד, בהיר הרבה יותר מדוחל שחור-גרון. הגב בגוון חום-חולי בהיר, עם פסי אורך כהים עדינים למדי. הראש בהיר מאד, עם פס גבה בהיר עדין למדי, וסוככות אוזן מעט כהות יותר. הגרון בהיר תמיד, ולחזה מעט גוון ערמוני יותר, אך לעתים גוון זה חסר, וכל החלקים התחתונים בגוון לבנבן-חולי אחיד למדי. לנקבות הדוחל שחור-הגרון, הגרון בגוון חום כהה, והחזה וצדי הבטן בגוון ערמוני-אדמדם בולט. העל-שת, כמו בזכרים, לבנבן או חולי בהיר, נרחב מאד ובולט מאד, ללא פספוסים כהים. לנקבות הדוחל שחור-הגרון, העל-שת באותו הגוון כמו הגב, או מעט בהיר יותר, אך תמיד עם פספוסים כהים בולטים (Harris et.al., 1989).
בלבוש נקבה, קשה להבדיל בין תת-הקבוצות השונות של דוחל מזרחי. דגמי הזנב שמאפשרים את ההבחנה בין הזכרים בולטים פחות. לנקבות variegata מעט לבן בבסיס הזנב, ל-armenica עוד פחות לבן בבסיס הזנב, ולנקבות maura אין כלל לבן בבסיס הזנב, אך יש גיוון רב בין הפרטים, ובשל מיעוט הלבן בבסיס הזנב קשה להבחין בין הנקבות מתת-הקבוצות השונות (Shirihai, 1996).
שימו לב, שבלבוש זה הדוחל המזרחי דומה למדי לדוחל חום-גרון Saxicola rubetra, אך לאחרון דגם הראש תמיד מודגש יותר, עם פס גבה בהיר בולט, סוככות אוזן וכיפה כהים, ועל-שת כהה ומפוספס (Harris, 1989).
זכר באביב
באביב, אז הדוחל המזרחי נצפה פחות מבסתיו ובחורף, החלקים העליונים כהים יותר, וכן הראש והגרון. בצדי הצוואר בולטים מאד הכתמים הבהירים. צבע כתם החזה הערמוני בולט יותר מבסתיו, אך הוא עדיין מצומצם, והבטן וצדי הגוף לבנים. העל-שת הלבנבן או הלבן הנרחב עדיין בולט מאד, ללא פספוס כהה (Harris, 1989).
נקבה באביב
בלבוש זה דומה ללבוש הסתיו והחורף, אך הגב, הכיפה והכנפיים מעט כהים יותר, והגרון עשוי להיות מעט כהה גם כן. כמו לזכרים, גם לנקבות בולט מאד על-השת הבהיר והנרחב, ללא פספוס כהה (Harris, 1989).
ברצוני להודות לברק גרניט על הערותיו המועילות למאמר, ועל הצילומים שתרם למאמר.
מקורות
מולארני, ק., סוונסון, ל., צטרסטרום, ד., גרנט, פ. (2003). הציפורים – המדריך השלם לציפורי אירופה וישראל. הוצאת מפה, תל אביב.
Harris, A., Tucker, L., & Vinicombe, K. (1989) The Macmillan Field Guide to Bird Identification. London.
Shirihai, H. (1996) The Birds of Israel. Academic press, London.
Svensson, L. (1992). Identification Guide to European Passerines. Stockholm (4th edition).
Wink, M., Saver- Guerth, H. & Guinner, E. (2002). Evolutionary relationships of stonechats and related species inferred from mitochondrial DNA sequences and genomic imprinting. British Birds 95(7): 349-355.
|
|
|
מזון
|
חרקים
|
|
מקום מומלץ לצפיה
|
לאורך השבר הסורי אפריקאי מצפון הארץ עד אילת .
|
|
|
|
|
|
|
|
|
להגדלת התמונה לחץ
